מבחר אומנים בקטגורית פסיפס מוזאיקה
|
נורית רבהון - עבודות פסיפס, חמסות פסיפס
מאז ומתמיד עסקתי באומנות ובמלאכת יד.
לפני 3 שנים התחלתי ללמוד בחוג פסיפס כתחביב ומאז היצירה בפסיפס היא חלק ממני. אם זה עציצים, שולחנות, חמסות, כדים קטנים וגדולים, ציפוי צורני של בטון וכו'.
היצירות שלי מכניסות המון צבע ושמחה לבית ולגינה.
כל פריט הוא ייחודי ומיוחד.
|
|
דניאלהDesign - פסיפס, מנדלות ואבן, שולחנות פסיפס
במקצועי, אני מעצבת פנים מזה שנים רבות. בשנתיים האחרונות נוצר בי געגוע ליצירה אומנותית אישית וייחודית, הנותנת מקום של ביטוי לאומנית שבי כמו גם לחיבור הבלתי אמצעי שלי לאנשים ולמימוש הכמיהות והפנטזיות המיוחדות שלהם .מתוך כך התמחתי בכל הקשור לאבן, פסיפס ומנדלות.
מה שהתחיל כתחביב הלך והתפתח והיום צובר תאוצה ומקום של כבוד בפני עצמו בתוך העשיה שלי .
תכנון ועיצוב המרחב בו אנו חיים משפיע לאורך הזמן על מהות ואיכות חיינו. אלמנט זה הינו חיוני ובא לידי ביטוי בכל דבר שקיים מסביבנו, מהבית או אולם התצוגה ועד לשולחן, שטיח האבן המרצף את הכניסה לבית ועוד...
|
|
לינה לוין - אומנית פסיפס ומוזאיקה
אומנית רב תחומית, מתמחה במוזאיקה, פסיפס.
בעלת סטודיו פרטי ביהוד מלמדת את אומנות המוזאיקה .
יוצרת מחומרי מחזור שונים :קרמיקה,אבן טבעית, מתכת, זכוכית, עץ ועוד.
חברה באיגוד אומני המוזאיקה הישראלי.
הצגה בתערוכות יחיד וקבוצתיות בארץ ובחו''ל.
|
על אומנות הפסיפס והמוזאיקה
פסיפס או בשמו האחר מוזאיקה הוא תמונה המורכבת מאבנים שונות וצבעוניות.
בתקופה העתיקה שימש הפסיפס לצרכים שונים בעיקר כרצפה או קירות למבני ציבור, דת ובתי מרחץ.
בחלק מרצפות הפסיפס נמצאו סמלים דתיים, ציורי חיות, כתובות וצורות גיאומטריות מורכבות.
גודל האבנים המרכיבות את הפסיפס נחשב לאחת האינדיקציות המרכזיות לאיכות הפסיפס. ככל שהאבנים קטנות יותר והמגוון שלהן רב יותר הפסיפס נחשב (בדרך כלל) איכותי יותר. אם כי ברור שגודל האבנים במוזאיקה רחוק מלהיות המדד היחיד לאיכות.
עבודות פסיפס ראשונות נמצאו ביוון והן מתוארכות למאה השישית לפני הספירה. עבודות עתיקות אלו היו עשויות מחלוקי נחל לא מעובדים ויצרו תבניות גיאומטריות פשוטות.
בתקופת האימפריה הרומית עבודת המוזאיקה התחילה לעטר גם קירות ובנוסף מגוון הצבעים של האבנים וסוגי האבנים גדל.
בתחילת המאה השמונה עשרה זכתה אומנות הפסיפס לתקופת זוהר חדשה כשהוותיקן נתן את חסותו להקמת סדנת פסיפס שמטרתה הייתה להעתיק יצירות אמנות חשובות של התקופה בטכניקה זו. בהמשך התחילו לייצר בסדנה זו גם עבודות פסיפס חדשות.
התפתחות נוספת מתחילה באמצע המאה ה-19, בוונציה, עת עובר ייצור הפסיפס תיעוש ומשם מתפשטת אמנות המוזאיקה בצורתה החדשה למקומות שונים בעולם.
כיום פסיפס ומוזאיקה הן אומניות רווחות גם למטרות אמנותיות וגם למטרות אומנות שימושית.
